קן תור נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבעות תביעת פינוי וכן תביעה כספית בסך 82,000 ₪, בקשר עם ארון תקשורת שהציבו הנתבעות בשטח השייך לתובעת והצמוד לדירתה, מבלי לקבל את הסכמתה. התובעת טוענת, בין היתר, כי בכך התעשרו הנתבעות שלא כדין על חשבונה ועותרת לחייב את הנתבעות בסכום של 1,000 ₪ בחודש עבור 76 חודשים ובסה"כ 76,000 ₪. לחילופין, עותרת התובעת לדמי שימוש ראויים בסך של 800 ₪ לחודש. בנוסף עותרת התובעת לחייב את הנתבעות בעלות הנדרשת להשבת השטח שעליו הוצב הארון לקדמותו, בסך של 6,000 ₪.

הנתבעות טוענות, בין היתר, כי ניתנה רשות להצבת הארון על ידי ועד הבית עוד לפני שהתובעת רכשה את הדירה והשטח הצמוד לה. ברגע שהוכח להן כי השטח שייך לתובעת, פעלו הן בשקידה ראויה וסבירה לפינוי הארון. הנתבעות טוענות כי דמי השימוש מגיע לכדי 7 ₪ לחודש וכי השטח שעליו ישב הארון היה מזערי (כ-0.5 מ"ר) וכי הדבר ממילא לא הפריע לתובעת, אשר פנתה אל הנתבעות בנושא זה, רק בשנת 2008, בעוד רכשה את הדירה בשנת 2004.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים. בנוסף הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יהיה רשאי לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סכום מינימאלי של 7,000 ₪ ועד לסכום מקסימאלי של 16,800 ₪ (לפי מפתח מוסכם של 14 חודשי פיצוי כפול סכום מינימאלי של 500 ₪ לחודש ועד לסכום מקסימאלי של 1,200 ₪). עוד הוסכם כי בית המשפט יכריע האם יש מקום לשלם לתובעת סכום כלשהו בגין השבת האבנים המשתלבות למצבן. כן הוסכם כי בית המשפט יכריע בשאלת ההוצאות ושכר טרחה בשתי התביעות. אין מחלוקת כי הארון פונה לאחר הגשת תביעת הפינוי ועל כן אין עוד צורך במתן סעד בעניין זה, אלא רק הכרעה בשאלת ההוצאות כאמור.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, החלטתי לחייב את הנתבעות ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, 11,200 ₪ בגין הצבת הארון וסך של 1,000 ₪ בגין הנושא של האבנים המשתלבות. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום, רק אם לא ישולמו במועד שנקבע בפסק הדין.

כמו כן, תשלמנה הנתבעות לתובעת 584 ₪, בגין האגרה שלא ניתנת להחזר בתביעת הפינוי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 19.11.09 ועד לתשלום בפועל וכן את חלק האגרה בתביעה הכספית שלא ניתן להחזר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.5.10 ועד לתשלום בפועל. בנוסף הנתבעות תשלמנה לתובעת את שכר המומחה מטעמה בסך 4,640 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 2.2.11 ועד לתשלום בפועל.

לבסוף, בהתחשב, בין היתר, בכך שלבד מהגשת התביעה, לא נערכו למעשה הליכים ממשיים בתביעת הפינוי והארון פונה כחמישה חודשים לאחר הגשת התביעה ובהתחשב בסכום התביעה שתבעה התובעת בתביעה הכספית, לעומת הסכום שהתקבל (הפרש מהותי, הנובע בעיקר מהגשת התביעה בגין תקופה ארוכה בהרבה ממה שמתקבל על הדעת בנסיבות העניין), ובהתחשב בכך שגם בתביעה הכספית נחסכו הליכים בשל הסכמת הנתבעות להסדר הדיוני, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת, שכר טרחת עו"ד ריאלי וסביר המותאם לאמור לעיל, בסך של 10,000 ₪ בשתי התביעות יחד.

כל הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעות.

אני מורה על השבת האגרה בכפוף לתקנות. המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' אלול תשע"א, 05 ספטמבר 2011, בלשכתי.